גרפיטי ואמנות רחוב בפריז - המקומות הכי מרשימים
פריז היא הרבה מעבר למוזיאונים הקלאסיים והאתרים המוכרים, בשנים האחרונות העיר הפכה לאחת הבירות העולמיות התוססות ביותר של אמנות רחוב, המציעה למבקרים גלריה פתוחה, חינמית ודינמית המשתנה ללא הרף. שיטוט ברחובות הנכונים בפריז חושף צד אחר של העיר, צבעוני, בועט ולעיתים מחאתי, שמתקיים במקביל לאדריכלות האירופאית המוקפדת ומעניק למטיילים חוויה אורבנית עכשווית ומרתקת.
למה דווקא פריז היא "המקום" לאמנות רחוב?
תרבות הגרפיטי ואמנות הרחוב בפריז אינה תופעה חדשה, אך בעשור האחרון היא קיבלה חיבוק ממסדי חסר תקדים שהפך אותה לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני. בניגוד לערים אחרות בהן אמנות רחוב נחשבת לעיתים לוונדליזם ונמחקת במהירות, בפריז ישנם אזורים שלמים שבהם העירייה מעודדת אמנים לצייר על קירות ענק, ואף יוזמת פסטיבלים המוקדשים לנושא.
עבור המטייל הישראלי, סיור בעקבות אמנות רחוב הוא דרך מצוינת לגלות שכונות פחות תיירותיות, להכיר את הקצב המקומי של הפריזאים ולראות את העיר מזווית פחות "מלוטשת" ויותר מחוספסת ואמיתית. זהו טיול שמתאים לכולם, ממשפחות עם ילדים שנהנים מהצבעוניות ועד לחובבי אמנות מושבעים שמחפשים את היצירות של האמנים הגדולים בעולם שהשאירו את חותמם על קירות העיר.
היתרון הגדול הוא הנגישות. אין צורך להזמין כרטיסים מראש או לעמוד בתורים ארוכים. כל מה שצריך זה זוג נעליים נוחות, סקרנות ומזג אוויר סביר כדי לצאת ולגלות את היצירות שמסתתרות בפינות הרחוב, על גבי בנייני מגורים ואפילו על תיבות דואר ותמרורים.
הרובע ה-13: המוזיאון הפתוח הגדול ביותר
אם אתם מחפשים את הגרסה הטובה ביותר של אמנות הרחוב, הרובע ה-13 הוא המקום להתחיל בו. אזור זה, המזוהה לעיתים קרובות עם הרובע האסייתי של פריז, הפך לפרויקט שאפתני בשם "Boulevard Paris 13". במסגרת הפרויקט, עשרות בנייני מגורים גבוהים הפכו לקנבסים ענקיים עבור אמני רחוב בינלאומיים.
השיטוט ברובע ה-13 מרגיש שונה מאוד ממרכז פריז הקלאסי. הרחובות רחבים יותר והבנייה מודרנית יותר, מה שמאפשר יצירת ציורי קיר (Murales) בגדלים עצומים שאי אפשר להתעלם מהם. תוכלו לראות כאן יצירות של Shepard Fairey (המוכר כ-Obey), שיצר את אחת הגרסאות המפורסמות של "מריאן" (סמל הרפובליקה הצרפתית) עם רקע של דגל צרפת.
מומלץ להתמקד באזור שסביב תחנת המטרו Nationale או Chevaleret. הליכה לאורך שדרות Vincent Auriol תחשוף בפניכם רצף מרשים של יצירות. זהו אזור מצוין למי שרוצה לראות אמנות רחוב מוסדרת, חוקית ומרשימה מבחינה טכנית, והוא נחשב לאחד ממוקדי המשיכה המרכזיים לחובבי הז'אנר בעיר.
מי שמעוניין להעמיק את ההיכרות עם הרובע ה-13 בפריז יגלה שמעבר לציורי הקיר, האזור מציע גם חוויה קולינרית אסייתית משובחת, כך שניתן לשלב את סיור האמנות עם ארוחת צהריים מצוינת של מרק פו או דים סאם באחת המסעדות המקומיות הרבות באזור.
בלוויל ומנילמונטן: הלב של הסצנה
בניגוד לסדר והארגון של הרובע ה-13, השכונות בלוויל (Belleville) ומנילמונטן (Ménilmontant) שברובע ה-20 מציעות חוויה הרבה יותר אורגנית, פרועה ומחוספסת. זהו אזור שבו אמנות הרחוב צומחת מלמטה, והוא נחשב למגרש המשחקים האמיתי של אמני הגרפיטי המקומיים. כאן תמצאו פחות ציורי ענק מוזמנים ויותר יצירות ספונטניות, שבלונות (סטנסילים) והדבקות.
המוקד המפורסם ביותר באזור הוא רחוב דנוייה (Rue Dénoyez). בעבר זה היה רחוב שבו כל סנטימטר היה מכוסה בשכבות של צבע וגרפיטי, מקום מפגש לאמנים וסדנאות פתוחות. למרות שתהליכי ג'נטריפיקציה (התחדשות עירונית) שינו מעט את פני הרחוב בשנים האחרונות, הוא עדיין שומר על אופיו האמנותי ומהווה מוקד משיכה צבעוני במיוחד.
שיטוט בפארק בלוויל (Parc de Belleville) הסמוך מומלץ לא רק בגלל האמנות שתמצאו בדרך אליו, אלא גם בזכות התצפית המרהיבה על כל פריז שנשקפת ממנו. זהו אזור פחות תיירותי במובן הקלאסי, והוא מאפשר הצצה לפריז אמיתית, רב-תרבותית ותוססת.
חשוב לציין כי הרובע ה-20 בפריז נחשב לאזור בטוח לטיול במהלך היום, אך כמו בכל עיר גדולה, בשעות הלילה המאוחרות האווירה עשויה להשתנות באזורים מסוימים. במהלך שעות האור, השכונה מלאה בבתי קפה קטנים, ברים שכונתיים ואווירה צעירה שמושכת אליה סטודנטים ואמנים רבים.
המונמארטר: בין קלאסיקה לאמנות אורבנית
המונמארטר ידוע בעיקר בזכות ההיסטוריה שלו ככפר האמנים של פיקאסו ודאלי, ובזכות בזיליקת הלב הקדוש הלבנה. עם זאת, הסמטאות הצרות והציוריות של הגבעה הן גם בית חם לאמנות רחוב עכשווית, המשתלבת בצורה מפתיעה עם האדריכלות הישנה והרומנטית.
אחד האמנים המזוהים ביותר עם האזור הוא "Invader" (הפולש), שאחראי על הדבקת פסיפסים קטנים בהשראת משחקי וידאו משנות ה-80. שיטוט במונמארטר הופך למעין משחק "חפש את המטמון" בניסיון לאתר את היצירות הקטנות הללו שמסתתרות בפינות הגבוהות של הבניינים. אמן נוסף שפעיל מאוד באזור הוא Gregos, המדביק יציקות גבס של פניו בהבעות שונות על קירות ברחבי השכונה.
אל תפספסו את "קיר האהבה" (Le Mur des Je t'aime) בכיכר ז'האן ריקטוס ליד תחנת המטרו Abbesses. אמנם זו יצירה ממוסדת ומוכרת מאוד, אך היא נחשבת לאחת מיצירות אמנות הרחוב המפורסמות והאהובות בעיר, המציגה את הביטוי "אני אוהב אותך" ביותר מ-250 שפות וניבים (גם בעברית).
ביקור ברובע המונמארטר דורש כושר הליכה מסוים בשל העליות והמדרגות הרבות, אך המאמץ משתלם. השילוב בין בתי הקפה העתיקים לבין הציורים המודרניים שצצים לפתע על דלתות מוסך או קירות צדדיים יוצר ניגודיות ויזואלית שקשה למצוא במקומות אחרים.
תעלת סן מרטן והרובע ה-10
אזור תעלת סן מרטן (Canal Saint-Martin) הפך בשנים האחרונות לאחד האזורים ה"היפסטרים" והמבוקשים ביותר בפריז. לאורך התעלה וברחובות הסמוכים לה, האווירה צעירה ומשוחררת, והקירות מדברים בהתאם. זהו מקום נהדר לשלב בו הליכה רגועה על גדות המים עם צפייה באמנות רחוב איכותית.
נקודת עניין מרכזית באזור היא Le Point Éphémère, מרכז תרבות הממוקם בקצה התעלה, שקירותיו החיצוניים משמשים לעיתים קרובות כמשטח יצירה לאמנים מתחלפים. האזור כולו משדר יצירתיות, וניתן למצוא בו הרבה יצירות פוליטיות וחברתיות.
הגישה לאזור נוחה מאוד באמצעות המטרו של פריז, והוא מהווה אלטרנטיבה מצוינת למי שרוצה לברוח מההמונים של מרכז העיר ועדיין ליהנות מאווירה פריזאית תוססת. זהו גם אזור מצוין לפיקניק צהריים ספונטני על גדות התעלה לאחר שסיימתם לצלם את הציורים בסביבה.
אמנים שחשוב להכיר ולחפש
כדי להעשיר את החוויה שלכם, כדאי להכיר כמה מהשמות הגדולים שפועלים בעיר. זיהוי הסגנון הייחודי של כל אמן הופך את השיטוט למעניין הרבה יותר ומאפשר לכם להבין את "שפת הרחוב" של פריז.
Seth (סבסטיאן בואוש): אמן צרפתי מפורסם שציוריו מתאפיינים בדמויות של ילדים, לעיתים קרובות ללא פנים או שפניהם מוסתרות בתוך קשת בענן או קיר לבנים. היצירות שלו מלאות דמיון, צבעוניות ומשדרות תמימות קסומה על רקע הנוף האורבני האפור.
C215 (כריסטיאן גואמי): נחשב לאחד מאמני הסטנסיל (שבלונות) הטובים בעולם. הוא מתמחה בפורטרטים ריאליסטיים להפליא של אנשים, חתולים ודמויות היסטוריות. העבודות שלו קטנות בדרך כלל ודורשות תשומת לב לפרטים, והן מפוזרות על תיבות סעף, דלתות ותאי טלפון ברחבי העיר.
Miss Tic: אמנית שנחשבה לחלוצה בתחום אמנות הרחוב בפריז (הלכה לעולמה ב-2022). היא התפרסמה בזכות דמויות נשיות בשחור, המלוות במשפטי שירה קצרים, שנונים ולעיתים פרובוקטיביים. היצירות שלה הן חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של הרחוב הפריזאי.
סיורים מודרכים או טיול עצמאי?
השאלה האם לקחת סיור מודרך או לשוטט לבד תלויה בסוג החוויה שאתם מחפשים. טיול עצמאי מאפשר גמישות – אתם יכולים לעצור לקפה מתי שתרצו, לסטות מהמסלול ולגלות פינות נסתרות בקצב שלכם. השימוש באפליקציות ייעודיות לאמנות רחוב או פשוט בחיפוש מיקומים בגוגל מפות יכול לעזור מאוד בהתמצאות.
מצד שני, סיור מודרך מעניק ערך מוסף עצום. המדריכים, שלעיתים הם אמני רחוב בעצמם, מכירים את הסיפורים שמאחורי הציורים, את הטכניקות השונות ואת הפוליטיקה הפנימית של עולם הגרפיטי. הם יידעו לקחת אתכם ליצירות החדשות ביותר שצצו הבוקר ולמקומות נסתרים שתייר רגיל יתקשה למצוא.
אופציה פופולרית נוספת היא לשכור אופניים ולדווש בין השכונות השונות. זה מאפשר לכסות שטח גדול יותר בזמן קצר, במיוחד אם רוצים לשלב בין הרובע ה-13 לבין אזורים מרוחקים יותר. אם אתם שוקלים אפשרות זו, מומלץ לבדוק מידע על השכרת אופניים בפריז כדי להיערך בהתאם ולהבין את הסדרי התנועה.
מוזיאונים וחללי תצוגה לאמנות אורבנית
למרות שהמהות של אמנות רחוב היא להיות בחוץ, פריז מציעה גם כמה חללים סגורים (או חצי סגורים) המוקדשים לז'אנר, ומאפשרים ליהנות מהאמנות גם בימים גשומים או כחלק מביקור תרבותי מקיף יותר.
אחד המקומות המרתקים הוא Fluctuart, מרכז לאמנות אורבנית הממוקם על דוברה צפה בנהר הסיין, למרגלות גשר האינווליד. הכניסה למקום היא בחינם, והוא מציג תערוכות מתחלפות של אמנים מובילים לצד אוסף קבוע. השילוב של אמנות רחוב עם הנוף של הסן והסירות החולפות הוא ייחודי ומומלץ מאוד.
לחובבי המוזיאונים, כדאי לבדוק אילו תערוכות מוצגות במוזיאונים המרכזיים, שכן לעיתים קרובות מוזיאונים בפריז מקדישים תערוכות זמניות לאמנות רחוב ולתרבות ההיפ-הופ, מתוך הכרה בחשיבותן האמנותית והתרבותית.
בהחלט כן. ילדים מתחברים מאוד לצבעוניות, לדמויות המצוירות ולחיפוש אחר ה"פסיפסים" של Invader. זהו מוזיאון ללא חוקי "אסור לגעת" וללא שקט מחייב, מה שמאפשר להם להרגיש בנוח וליהנות מהחוויה.
רוב האזורים המפורסמים לאמנות רחוב (כמו הרובע ה-13, המארה, מונמארטר ותעלת סן מרטן) בטוחים מאוד במהלך היום. אזורים מסוימים בצפון-מזרח העיר עשויים להיות פחות נעימים בשעות הלילה המאוחרות, ולכן מומלץ לבקר בהם בשעות האור. למידע נוסף על בטיחות, ניתן לקרוא על שכונות מסוכנות בפריז כדי לדעת ממה להימנע.
סיור מקיף בשכונה אחת (כמו הרובע ה-13 או בלוויל) לוקח בדרך כלל בין שעתיים לשלוש שעות. אם אתם חובבים מושבעים ורוצים לכסות מספר מוקדים, מומלץ להקדיש לכך חצי יום עד יום שלם.
אמנות הרחוב זמינה כל השנה, אך החוויה נעימה הרבה יותר כשלא יורד גשם. האביב והקיץ הם זמנים נהדרים, אך גם ימי חורף שמשיים יכולים להתאים. זכרו שבחורף הימים קצרים, אז כדאי להתחיל את הסיור מוקדם בבוקר.
אטרקציות שתאהבו בפריז
המדריכים האחרונים לחופשה מושלמת בפריז
